יומן מסע

התקופה הנוכחית גרמה לעולם לעצור והדבר גרם גם לי לעצור, להביט עמוק פנימה, לשאול את עצמי שאלות קשות ולו דווקא לקבל עליהם מענה.

מן תחושה כזו שפתחתי יומן והסתכלתי אחורה על השנים האחרונות וראיתי את המסע שעברתי, איך כל אבן

בדרך לקחה אותי למקום אחר בחיים וכיצד היא השפיעה עליי ועל מי שאני היום.

חשבתי לעצמי, שמעבר לתחושה, אני צריך משהו פיזי, מוחשי, לקחתי מחברת, כתבתי עליה "יומן המסע שלי" והתחלתי לציין כל מיני אירועים ורגעים בחיים שאני אף פעם לא אשכח, כשסיימתי אמרתי לעצמי "אוקיי זה היה קל", אבל רציתי להעמיק יותר, אז החלטתי ליד כל אירוע או רגע כזה לכתוב איך הוא השפיע עליי ועל מי שאני היום, ואז הדברים החלו להסתבך ולהיות קשים יותר לכתיבה.

פתאום ראיתי שחור על גבי לבן, כמה העולם שאנחנו חיים בו, המדינה שאנו חיים בה, הסביבה שלנו, מכניסים אותנו לתוך סוג של כלא ולא באמת נותנים לנו להיות אנשים חופשיים ולבחור בחירה אמיתית בחיים שאנחנו רוצים לעצמנו.

בגן הייתי ילד שמפריע המון, אז תייגו אותי כילד בעייתי והחליטו להשאיר אותי עוד שנה בגן, דבר שהשפיע עליי בהמון בחירות בחיים עד היום.

השכונה שגרתי בה הייתה שכונה מורכבת ולא הכי בטוחה, אז חייתי כל חיי בחרדות ופחדים שיקרה לי משהו, שמישהו מתישהו יתקוף אותי, שאסור להיות לבד אחרי שעה מסוימת.

בתיכון שנאתי ללמוד, אבל הייתי מאוד חזק מבחינה חברתית, אז המורים בחרו להגיד לי שלא יצא ממני כלום ובהתאם אף אחד לא ניסה אפילו לגרום לי להצליח בלימודים, אבל ידעו להשתמש בי וביכולות שלי למטרות חברתיות.

בצופים לא הייתי איזה גבר-גבר והייתי אוהב להיות יותר עם הבנות בשכבה, אז בהתאם החליטו שאני לא מתאים למשימות גבריות ובמחנה הקיץ העדיפו שאני אבנה את המטבח, כי הדברים האחרים קשים יותר ולא מתאימים לכולם.

בצבא, על סמך מבחן מטופש שלא מעיד כלום על מי שאני ועל היכולות שלי, קבעו שאני צריך להיות ביחידה שלא מתאימה לי בשום צורה ואפילו גרמה לי לטראומה, שרק היום אני מבין את ההשפעה שלה, כשביקשתי לעבור למשהו שבו אני אוכל לתרום הרבה יותר אמרו לי שהקב"א (קבוצת איכות) שלי נמוכה ולכן אין אפשרות לשרת בתפקיד אחר (עצם זה שקוראים לזה קבוצת איכות כבר יוצרת הפרדה בין אנשים איכותיים לכאלו ש"פחות").

גם אחרי שסיימתי את שירותי הצבאי, כאשר נהפכתי להיות אדם בוגר ובוחר את חייו בעצמו, אנשים כל הזמן מתייגים ומכתיבים לך מי אתה ולאיזו קבוצה אתה שייך, אני לצערי הייתי עסוק המון במה חושבים עליי ומה יגידו, אם אני אעשה איקס או אגיד דבר כזה או אחר, לקח לי המון זמן לשחרר מעליי את כבליי "המה אנשים יחשבו או יגידו עליי ", לקח לי לא מעט זמן לגרום למסע שלי להיות "המסע שלי", בלי השפעות מבחוץ ובלי שהממסד או מסגרות מסוימות יגידו לי מי אני ואיך אני צריך להתנהג.

אתם מבינים? אנשים אוהבים להגיד שהם חושבים שכל אדם צריך לחיות איך שהוא מאמין, אבל מהרגע שאנחנו נולדים, כל הזמן אומרים לנו איך להתנהג וקובעים בשבילנו מי אנחנו נהיה ואם לא, אז לא בטוח שאנחנו רוצים שתהיה חלק מהמקום שלנו.

היום לשמחתי יש הרבה מסגרות שמאפשרות לילד להיות באמת מי שהוא ולעשות את מה שהוא אוהב ולא את מה שחייב לעשות או את מה שהחברה מכתיבה לו להיות, החוויה הזו של כתיבת יומן מסע אישי, גרמה לי להביט לאחור וללמוד את העתיד שלי, לדעת מי אני רוצה להיות ומה אני רוצה לעשות אחרת בחיי, להגיד את הדברים איך שבא לי, בלי לחשוב מה יגידו או מה יחשבו.

האבנים של העבר שלי תרמו לי רבות ואני אומר תודה ונפרד, מעכשיו היומן שלי יהיה מלא במי שאני, באמת שלי, בהצבת והגשמת חלומות, בידיעה שכל האנשים והמסגרות הללו, שכל הזמן ניסו לדחוף אותי לתוך ריבוע, לא הצליחו באמת להשפיע על מי שאני היו.

אני מזמין אתכם לקחת לעצמכם רגע של עצירה, לפתוח מחברת פיזית או וירטואלית, לרשום לעצמכם יומן מסע, זה הטיפול הכי זול והכי טוב שתוכלו להעניק לעצמכם ואם לא עכשיו אז מתי?

בינתיים, אני אפתח שוב את היומן שלי ואכניס גם את רגע הכתיבה של הבלוג הזה, לאחד מהרגעים שאני לא רוצה לשכוח, כי לראשונה בחיי התאהבתי בכתיבה ובבלוג הזה כמו באחרים, אני כותב את מי שאני, בלי פילטרים ובלי מסכות.

אז שיהיה לכם מסע מוצלח !!!

מוזמנים לשתף אותי כאן בתגובות או בפרטי אם יצא לכם לנסות ואיך היה לכם 😊