היום בדיוק לפני שנתיים

מכירים את זה שיש תאריכים בחיים שלכם שלעולם לא תשכחו ? אז היום בחסות הפייסבוק, אינסטגרם, גוגל ושות... גם אם בחרת או רצית לשכוח, הרשתות החברתיות יזכירו לך. יש מקרים שבהם זה נחמד להיזכר שלפני שנה בדיוק היית בפריז עם החברות הכי טובות שלך ויש מקרים שפחות בא לך להיזכר וזה לרוב הרגעים הפחות פוטוגניים, כאלה שאנחנו פחות משתפים כי הם לא מצטלמים טוב או כאלה שיגרמו לאנשים לעשות פרצוף עצוב ולהגיד "אוי מסכן".

הרשתות החברתיות מאפשרות לנו לשתף ואנחנו משום מה בוחרים לשתף רק את הטוב והיפה, עם הזמן זה הולך ונהיה קיצוני אף יותר ואנשים מתחילים לזייף את הטוב והיפה.

הסוגיה הזו ליוותה אותי לפני שנתיים בדיוק, במהלך הטיפולים הכימותרפיים שעברתי רציתי כל הזמן לתעד ולשתף, אבל משהו בי אמר לי שזה לא נכון וזה לא נראה טוב, זה ידאיג הרבה אנשים, זה בעיקר יצור סביבך מלא אנשים שמרחמים עליך והיה גם את הצד שאמר לי למה לא בעצם? אם כבר משתפים ואם כבר אתה פעיל באינסטגרם, אז צריך לעוף על עצמך, זה החיים שלך כרגע, אז זה מה שיראו? שכל אחד ייקח את זה לאן שהוא רוצה, זו כבר לא בעיה שלי. אבל העיסוק במה יגידו עליי ומה יחשבו עליי ניצח וכך יצא שכמעט ולא תיעדתי בכלל את השנתיים הקשות בחיי.

היום שיש לי זמן לעצור ולהסתכל על הכול קצת מרחוק, אני מבין שהעיסוק המתמיד במה יגידו עליי או מה יחשבו הוא הדבר שגרם לי לחלות, אתה נשאב לתוך מערבולת שבה בכל צעד שאתה עושה בחיים, דקה לפני אתה חושב מה יגידו עליי, המחשבות האלה מובילות אותך בסופו של יום לרצות את כולם ולדאוג שכולם יחשבו עליך רק טוב, שכולם יאהבו אותך ועם הזמן אתה מתחיל לעבוד בזה, תנו לי לגלות לכם משהו, העבודה הזו מתישה בדיוק כמו באינסטגרם, אנחנו עובדים כל-כך קשה להציג כל הזמן את הטוב והיפה ששכחנו שיש גם מציאות ולא, היא לא ברשתות החברתיות ועם זאת, אני מוצא באינסטגרם ובשאר הרשתות כלי מדהים לשתף ולחלוק עם אנשים כל מיני חוויות וסיפורים שאולי יצליחו לשנות משהו בעולם הזה.

היום בדיוק לפני שנתיים סיימתי את טיפולי ההקרנות וזה היה יום מרגש עבורי, יום שבו זכיתי להשתחרר מכל הכבלים שסגרו עליי בחיים, יום שבו כעסתי על עצמי שלא תיעדתי ושיתפתי מספיק את הסיפור שלי, כי לכל אדם יש סיפור וחשוב שהסיפור ישמע ואולי אולי יגיע לאוזן שזקוקה לו.

היום כמו ששמתם לב, אני כבר לא שומר בבטן ולא מפסיק לשתף, תנסו, זה משחרר ונותן לכם מלא אוויר לנשימה.

עוד משהו קטן לסיום, אל תשכחו להישאר אמיתיים ולשתף גם את הדברים הפחות זוהרים בחיים ולו בשביל המחשבה שאולי יש שם מישהו ששמע וראה ואתם אלו שהצלחתם להרעיד לו את הלב.

בין התמונות המעטות שצילמתי בתקופת הטיפולים